הבלוג של משפחת כהן

בס"ד י"ב מנחם אב התשס"ו. שנה לגרושנו מגני טל.

גני טל שלי – יעל הרמתי.

גני טל שלי
גן עדן, גן רווי טל, אהבה ושלווה.
חולות רכים הנמסים תחת כפות רגליים יחפות לגרגרים גרגרים מלאים אהבה, מתאחדים למציאות אחת במפגש גלי הים ושם ניתן לטבוע בם דמות ולמוחקה בקצף, גל אחר גל...
שיטות פזורות בתפרחת צהובה וירק, מסתירות בתוכן עולם דמיוני, עשיר ונסתר, רק למי שמעז לחתור תחת פארם, אל הגזע וענפיו המשתלחים לעולמות קסומים.
דקלים הדורים, כפותיהם וסנסנים מפארים את גובה קו האופק, מהפכים תלוליות החול והדיונות לנווה מדבר של ממש. בכל אשר תפנה הם שם, מבטיחים כי גם במדבר בארות מים מתוקים.
עצים שתולים, תפארת בית ומושב בהדרו, וצל נתנו לנו לחסות בשמחותינו, במשחקי ילדות ובשיחות חולין תחת ענפיהם המשתרגים ושרשיהם העמוקים. 30 שנה של העמקת שרשים, יניקה מקרקע חולית ומלאת חיות שכזו. עצים בני שלושים שנה, היסתגלו לאדמה חדשה?
עצי הפרי, נושאים ענפים ונותנים פירות בשפע, מבשרי גאולה, גאולת אדמה שאיש לא חשק בה שכן לא צלחה ליבול, עד שבאו ה'יהוד' ומלאוה, חממות חממות, גידולים למכביר, בשיטות מתוחכמות והשקעה אין סופית ובתבלין המיוחד כל כך למקום הזה- באמונה ואהבה.
גני טל - ומתוך הירוק הזה של מדשאות וממטרות,עצים, פרחים וצמחיה ניבטים אליך בתיה והם יפים כל כך, מיוחדים כל כך, בעשר אצבעות של ממש נבנו. איש איש, משפחה ומשפחה, כמו בנו להם את בית חלומותיהם , בכספם שלהם, ולא גזלו מאיש שקלו. רק מהרצון לבסס מקומם בחבל ארץ, לבסס ביתם, להעמיק חייהם ולדעת כי זהו ביתם, עד עולם.
ובבתים קולות שמחה ושיח בנעימים, קולות המדברים בפשטות על מושגים נשגבים של חיים, אדמה, עבודה, על אמונה ועזרה הדדית, על עשיה. ולא כי שמעוך חולף על פני חלון הבית אלא כי כך טבעם וחייהם. ושירת ילדים ומצהלות חתנים וזרימה של חיים -עת כאב, עת מספד ועת צחוק...
ובבית הכנסת תפילה לאל עליון, על האדם, האדמה והחיים, על האמת המחברת את כולם באהבת תורה ואהבת אלוקים.
ומתוך הכל עולה מולך דמותם -
האנשים, הוי האנשים.
גני טל שלי, איך ריכזת בתוכך פלא כזה? יופי מופלא וחי והולך ומדבר ונוטע ושותל ומשקה ומגדל ומצמיח ילדים ועצים ומעמיק שרשיהם לבאר מים חיים. איך מצאת, איך בחרת איך שילבת את הפסיפס הזה של פנים ושמות?! משפחות, משפחות ומשפחה אחת גדולה ומרתקת. אוהבת ומחבקת. הווי מושקע, בחשיבה על הפרטים הקטנים ואיש על רעהו.
והכל בכל כך הרבה, כל כך הרבה אהבה.

הוי גני טל שלי, לא למדוך, כי טוב רב כל כך, שזור בחוזקה באמונה מקשרת מביא עימו נסיונות?
לא לימדוך כי הנסיונות הקשים ביותר ניתנים רק למי שמסוגל לעמוד בם?
גני טל שלי,
חלק מעם ישראל אנחנו, וכמוהו למדים בכל דור, מה רבים הנסיונות להם יועדנו. כמה כוחות גילה עמנו בעצמו רק ברגעים קשים.
גני טל שלי,
כבר שנה עברה ועדיין המומים אנו, מנסים אט אט להשתחרר מן ההלם והתדהמה, מהכאב הצורב ומההשפלה, לנער מעלינו עפר גלות, היותנו מקבלים ונצרכים, לשוב לעשיה, לנתינה ולכוחות ההם המוכרים לנו.
גני טל שלי,
מביטים זה בזה, מאמינים ויודעים כי כגודל הנסיון גודל העז וההדר. גודל אמונתו של רבונו של עולם בנו ושלנו, הקטנים, ברבונו של עולם.
גני טל שלי,
קומי, אספי עימך, קורות העצים ההם, גרגרי החול, פרות האדמה, והאדם המופלא שחי בהם, מלאי הכל באהבה הידועה ההיא. באמונה החזקה והמלכדת. קומי, העלי חיוך על שפתיים, לא סותר הוא את דמעת הגעגוע.
גני טל שלי,
למדי מבנייך, הבוחרים בזה אחר זה למלא מושבנו קול ששון וקול שמחה, חתונות ולידות, ארועים ושמחות.
גני טל שלי,
קומי, עמדי לפני רבונו של עולם ואמרי לפניו-
עומדים אנו, עומדים גם בנסיון הזה, שלא חלף עדיין. גורשנו ועדיין מתמודדים עם החסר, האבדן והשכול. אך עומדים, עומדים אנו בניסיון. עומדים ומאמינים בכוחות ההם שבנו יחד עמנו מושב נפלא בחבל ארץ קסום, אך יחד עמנו גורשו משם וכעת איתנו ברגעינו הקשים.
גני טל שלי, יחד. נמשיך להאמין ולשמוח, לחזק זה את זה, לעשות ולבנות.
נעמוד ונאמר, רבונו של עולם, עומדים אנו גם במשימה הזאת.

תגובות